רשלנות רפואית מעט שונה: כשהאבחנה שגויה, אך הניתוח מדויק

מה קורה כשרופא טועה באבחון ומבצע את הניתוח בדרך הנכונה אך לא מצליח לטפל בבעיית המטופל? לבית המשפט יש תשובות.

 

במהלך השנים אנו נחשפים למקרים רבים של רשלנות רפואית, שלצערנו, הפכה לחלק בלתי נפרד מהניתוחים המסובכים השונים. ברוב המקרים, רשלנות רפואית ניצבת תחת הקטגוריה של טעויות באבחון כשלמקום השני מבחינת התלונות בנושא מגיעות הטעויות במהלך הטיפול. פגיעות שונות וטעויות של מיילדות נמצאות במקומות השלישי והרביעי.

בניגוד למקרים שאותם ציינו, ישנם מקרים מעט שונים המסווגים תחת הקטגוריה של רשלנות בעולם הרפואה, כמו למשל המקרה הבא, השונה מהמקרים שאליהם התרגלנו, דוגמת רשלנות במהלך לידה או באבחון מחלה כרונית כזו או אחרת. המקרה הבא מספר על רופא מנתח, שביצע ניתוח בהצלחה באחת המטופלות שלו, אך טעה באבחון שלה, כשאבחן אותה כסובלת ממחלה מולדת, אף על פי שסבלה ממחלה ניוונית, כשבעקבות זאת החליט בית המשפט כי היא תפוצה ב-100 אלף שקלים.

לאחר הבדיקות הראשוניות קרא הרופא למטופלת, וטען כי הוא נדרש לבצע ניתוח מסוים בשל מחלתה המולדת. היא הגיעה לחדר הניתוח ועברה את הניתוח בהצלחה. רק מאוחר יותר גילתה כי המחלה שממנה סבלה היא בכלל ניוונית ולא מולדת, כפי שטען הרופא תחילה. אף על פי שהניתוח עבר בהצלחה, היא החליטה לפנות בנושא לבית המשפט, שבדק את הנושא לעומק, ולאחר דין ודברים בין הצדדים החליט לפסוק לטובתה של האישה, שהגישה תביעה נגד הרופא וזכתה לפיצויים.

במרכזו של מקרה נוסף ניצבת אישה שעבדה כמורה לנהיגה, אשר סבלה מכאבים חזקים בגבה וברגליה, והתקשתה ללכת באופן תקין. היא פנתה לרופא על מנת שזה ייאבחן אותה, וזה קבע כי היא סובלת מספונדילוליסטזיס – מקרה שבו חוליה אחת מחליקה על גבי חוליה אחרת, אותו ניתן לאבחן כמולד או ניווני.

אותו רופא החליט לנתח את האישה בגבה, כשהשתיל עצם וקיבע את עמוד השדרה. הניתוח לא צלח והאישה הזדקקה לניתוח נוסף כדי לתקן את המצב, אך גם לאחריו מצבה לא השתפר. בעקבות זאת, היא פנתה לבית משפט בטענה לרשלנות רפואית, ותבעה את הרופא ואת בית החולים שבו עבד, וכן את משרד הבריאות. היא טענה כי אותו רופא טען כי היא סובלת ממחלה מולדת ולא ניוונית, ובשל כך התרשל בביצוע הניתוח, שלא התאים לבעייתה.

מנגד, טען הרופא כי הניתוח שביצע מתאים לשני המצבים – הן למחלה מולדת והן למחלה ניוונית – וכי הניתוח אמור היה לטפל בבעייתה אף על פי האבחון הראשוני שלו. בנוסף טען כי הוא לא כשל כלל בניתוח השני, שעל פי דבריו עבר בהצלחה יתרה, וכי נדרש זמן עד שהטיפולים שביצע יורגשו, והמטופלת תחזור לתפקד בשגרת היום יום.

בנוסף לטיעונים הראשוניים, התביעה החליטה להציג מומחה בתחום, שאישר כי מחלת האישה אכן ניוונית, וטען כי הניתוח שבוצע במטופלת היה שגוי. עם זאת, בבית המשפט נקבע כי הנתבע אמנם שגה באבחנה של המחלה, כשטען כי מדובר במחלה מולדת, אך עם זאת טען כי הניתוח שבחר הרופא לבצע היה נכון ומקובל לטיפול בבעיית המטופלת, ולכן אין לסווג את המקרה כרשלנות רפואית.

בסופו של דבר, בשל הפגיעה הגופנית, החליטה השופטת באותו משפט מדובר, כי הרופא ובית החולים שבו הועסק באותם ימים יפצו את המטופלת שהגישה את אותה תביעת רשלנות רפואית בסכום של 100 אלף שקלים, והוסיפה כי פסקה לפיצוי נמוך באופן יחסי בשל הקביעה שתוצאות הניתוחים כלל לא הושפעו מהטעות שבאבחנה הראשונית.

כיצד לבחור עורך דין רשלנות רפואית?

אין כמעט חודש בו גם אנשים בריאים אינם פונים לרופא או לקבלה של טיפול רפואי. מערכת הבריאות בישראל נחשבת לטובה ואיכותית ואם זאת בגלל העומס הרב המוטל עליה גם בה מתרחשות לעתים קרובות טעויות ותקלות. נראה כי אין אחד בחייו אשר לא פנה לקבלה של טיפול רפואי ולא נתקל בטעות של רופא. על כן גם במקום שאמור להיות הבטוח ביותר לנו ולגופנו אנו חייבים לפתוח שבע עיניים ולהיזהר פן לא תקרנה תקלות אשר יובילו אותנו לבעיות מיותרות עליהן נשלם מבחינה גופנית למשך שנים רבות.




קרתה כבר תקלה – מה עושים?

נאמר כי הלכנו לרופא או לקבלה של טיפול רפואי ועל אף שנזהרנו והקפדנו על הכללים קרתה תקלה שלא באשמתנו. חשוב להבדיל בין שני מקרים בהם התקלה הובילה לנזק כלשהו הרי שיש בידינו כלים רבים לטפל בה. לעומת זאת היה והתקלה לא הובילה לשום מפגע הרי שחוץ מתלונה לנציב תלונות הציבור של הגוף המטפל וכעס שאנו יכולים להוציא אין לנו הרבה מה לעשות. כאמור במקרה שקרה נסק הרי שאנו יכולים לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית ולתבוע את הגוף המטפל בגין הנזק שנגרם לנו. עורך דין רשלנות רפואית הוא בדיוק הכתובת האמונה לטפל במקרים כאלו וחבל שלא נפנה אליו ונעמוד על זכויותינו.

על מה להקפיד בבחירת עורך דין רשלנות רפואית?

כאשר אנו פונים אל עורך דין רשלנות רפואית אנו חייבים להקפיד על מספר דברים. ראשית חשוב להבין שלא כל עורך דין רשלנות רפואית מומחה בכל התחומים של רשלנות רפואית. ישנם עורכי דין המתמחים בלידות, ישנם עורכי דין המתמחים ברשלנות בניתוחים וישנם עורכי דין המתמחים אבחנות מוטעות. על כן כאשר אתם ניגשים אל העורך דין בררו עימו מהו תחום ההתמחות שלו. אל תסתפקו אך ורק בבירור פאסיבי אלא גם קראו את פסקי הדין של העורך הדין וראו כי הוא אכן מתמחה בתחום שבו הוא אמר לכם שהתמחותו נמצאת. בנוסף נסו לקבל המלצות על העורך דין מלקוחות קודמים שלו וודאו כי הוא מתאים לכם. זכרו כי העורך הדין הוא אשר יקבע האם תקבלו את הכספים המגיעים לכם או שמא תצאו אם לא כלום בידכם ומכאן חשיבותו הרבה.

עורך דין רשלנות רפואית – עוד מספר דברים שחשוב לדעת

גם כאשר אנו פונים אל העורך דין ישנם מספר דברים  עליהם אנו צריכים להקפיד. ראשית אנו צריכים לדאוג כי התשלום לעורך דין יגיע מהפיצויים אותם נקבל בסוף ההליך. כך נבטיח כי העורך דין ילחם לקבל כמה שיותר פיצויים מאתנו וכך גם נבטיח שלא נצטרך לשלם כלום לעורך דין מהכסף הפרטי שלנו. בנוסף כדאי לבחור בעורך דין שתחום ההתמחות שלו הוא אך ורק רשלנות רפואית מכיוון שכך אנו נדע כל הקשב שלו נתון לתחום זה. דבר נוסף אותו כדאי לבדוק הוא מי הרופאים העובדים עם משרד עורכי הדין בכדי לדעת כי הם ברמה הגבוהה ביותר ובכדי לדעת כי להמלצה שלהם יהיה תוקף רב ככל הניתן. לבסוף כדאי לבחור בעורכי דין אשר עברו כמה שיותר השתלמויות רפואיות בכדי שנדע כי הם יודעים על מה הם מדברים ומבינים בתחום עיסוקם.

מקרהו של א' כדוגמא

א' ניגש אל רופא שאבחן אותו כחולה סרטן. מרוב אמון ברופא א' לא עבר אבחנות אצל רופאים נוספים וניגש מיד אל ביצוע הקרנות וטיפולי כימותרפיה. רק לאחר מספר טיפולים התקבלה תשובת מעבדה כי א' כלל אינו חולה בסרטן וכי חלה טעות באבחנה. א' ניגש אל עורך דין אשר תחום ההתמחות שלו הוא משפחה וגירושין ולאחר תהליך ארוך וסיזפי נקבע כי הוא אינו זכאי לפיצוי כספי. מקרה זה ממחיש בפנינו כי גם כאשר הנתונים נוטים בבירור לטובת התובע עדיין צריך לבחור בעורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית ולא להתפשר בנושא זה.

רשלנות רפואית בדיקות סקר

הריון רגיל נמשך בדרך כלל כארבעים שבועות. הואיל ולא ניתן לקבוע את יום ההתעברות המדויק או מתי בוצעה הפריית הביצית, נוהגים לספור את שבועות ההיריון מהיום הראשון של הוסת האחרונה. בדרך זו ניתן לקבוע את גיל ההיריון ואת תאריך הלידה המשוער בו אמורה להתרחש לידה תקינה.





בכל שבועות ההריון יש לבצע מעקב הריון עקבי, המותאם לשבוע ההיריון בו נמצאת האישה ההרה. מעקב נכון המותאם לכל שלב ושלב בהריון מכין את ההורים לעתיד לקראת העומד לבוא. על פי ההנחיות של משרד הבריאות, יש לבצע בדיקות סקר מסוימות בהתאם לכל שבוע בהריון. בדיקות הסקר מאפשרות זיהוי מוקדם של בעיות בריאותיות העלולות להתרחש בזמן ההריון. ישנם מקרים מסוימים בהם ניתן לטפל בבעיה רפואית שהתגלתה תוך כדי ההיריון ובכך להגדיל את הסיכוי להמשך היריון תקין וללידת ילוד בריא.

מעקב ההריון מבוצע על ידי רופא נשים המומחה לכך, ובאחריותו להפנות את הנשים ההרות לכל בדיקות הסקר, בין אם ההריון הוא בר סיכון ובין אם לאו. חלק מבדיקות הסקר נועדו לגילוי מוקדם של מומים בעובר וחלקן מיועד לבדיקת התפתחותו התקינה. כך או כך, לבדיקות הסקר חשיבות עצומה בזיהוי מומים ובעיות בריאותיות בעוברים.

בסקירת המערכות ניתן לגלות חריגות במבנה העובר כגון חוסרים של איברים, אורך גפיים קצר או ארוך מידי בהתאם לגיל ההיריון, מספר אצבעות בידיים וברגליים, מיקום האיברים, גודל העובר בהשוואה לגיל ההיריון, ליקויים במבנה המוח, אי זרימת דם תקינה בגוף, מומים לבביים, מין העובר ומנח העובר ברחם. בבדיקות סקר נוספות ובבדיקות גנטיות, ניתן לבדוק את הכרומוזומים ותקינותם ולאבחן מחלות גנטיות בעובר.

זוגות רבים מבינים את חשיבותן של בדיקות הסקר בזמן ומבצעים אותן בהתאם להמלצות הרופא המטפל. חלקן ממומנות על ידי קופות החולים וחלקן ממומנות באופן פרטי על מנת להיות בטוחים ושקטים כי העוברים להם הם מצפים מתפתחים בצורה תקינה והם בריאים ושלמים. במקרים מסוימים, מבצעי בדיקות הסקר (בין אם הם רופאים מומחים, גניקולוגים מתחילים או טכנאיות) אינם מזהים בעיות רפואיות במהלך ההריון, אינם מאבחנים קצב גדילה איטי המסכן חיים ואינם מגלים מומים בעוברים דבר הגורם ללידת ילדים עם מומים קשים ולעיתים ללא רוח חיים עקב מצוקה עוברית. מקרים אלה הם עילה לרשלנות רפואית.

אלה מקרים טראגיים, בהם זוגות הבוחרים להביא ילדים לעולם, פונים לרופאים מקצועיים לליווי פרטי ולמעקב היריון. ברגע בו לא מגלים בעיה רפואית בזמן או מום עוברי בשלבים המוקדמים להיריון, ניתן לטעון לרשלנות רפואית כיוון שהדבר גורם ללידת ולד לא בריא. היעדר גילוי מוקדם, או אבחנה מדויקת לגבי בעיה רפואית שנוצרת במהלך ההריון, היא רשלנות רפואית הגורמת ללידת תינוק בעל מום ולסבל ארוך ומתמשך הן לילד והן למשפחתו.

ישנם עורכי דין העוסקים בתביעות של רשלנות רפואית במקרים של אי גילוי מומים מבניים במוח העובר, אי זיהוי של פיגור גדילה תוך רחמי אשר גרם למצוקה עוברית ולשיתוק מוחין, ובמקרים מצערים נוספים. באם קיים חשש לרשלנות רפואית, כדאי מאוד לפנות לקבלת יעוץ משפטי.

תביעת רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה במקרה שבו נגרם נזק למטופל על ידי מתן טיפול רפואי רשלני. התביעה מתבצעת כנגד הגורם המטפל או כנגד המוסד הרפואי האחראי על העניין, בנוגע לכל נזק שנגרם לכם כמטופלים כתוצאה ממעשה או ממחדל של הרופא המטפל או כל עוסק אחר במקצוע הרפואה, במהלך הטיפול או בקשר עם הטיפול הרפואי.

התביעה עצמה מתבססת על עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין המחייבת את האדם העוסק במקצוע כלשהוא לנקוט בכל מידת הזהירות האפשרית בנוגע למשלח היד שלו. במקרה של  רופא מטפל חובתו לפעול במסגרת מקצועו כרופא, בזהירות הסבירה הנוגעת לעניין הטיפול. במידה והרופא מעל בתפקידו על בית המשפט להכריע האם מדובר במקרה הנידון ברשלנות רפואית.

ארבעת הקריטריונים של רשלנות רפואית

רשלנות רפואית מסתמכת על עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין, היסודות של עוולת הרשלנות הן הבסיס לכל תביעה בנוגע לרשלנות רפואית.

1. בכל מקרה של רשלנות רפואית צריך להוכיח שקיימת חובת זהירות של הנתבע כלפי התובע.

2. במידה ומתקיימת חובת זהירות על בית המשפט להכריע האם במקרה הנידון, התבצעה הפרה של אותה חובה.

3. צריך להוכיח שנגרם נזק בר תביעה בגין הפרה של אותה חובה.

4. בית המשפט צריך להכריע האם קיים קשר סיבתי בין התנהגות הנתבע, ההתרשלות,  לנזק.

רפואה אינה מדע מדויק ושיקול הדעת של הרופא הוא מרכיב משמעותי בטיפול. אין שום ערובה  לריפוי במסגרת הטיפול הרפואי. המבחן הקובע בנוגע לרשלנות רפואית הוא האם רופא אחר או כל עוסק אחר במקצוע הרפואה, היה נוהג כפי שנהג הנתבע. טעות בשיקול הדעת אינה רשלנות רפואית וזאת במקרה שהטעות לא נבעה מחוסר ידע מקצועי או חוסר זהירות סבירה.

אפשרויות אלטרנטיביות לתביעת רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית היא הליך משפטי הכרוך בעלויות, אגרת בית משפט, שכר טרחת עו"ד, עלות קבלת חוות דעת רפואי ממומחה, עלות איסוף החומר הרפואי. במרבית המקרים ניתן להגיע להסדר פשרה בין הצדדים מבלי להגיע לדיון בבית המשפט. ניתן גם להגיש בנוסף לתביעה או במקומה, תלונה למשרד הבריאות, לגוף האחראי לתלונות או פניות הציבור של בית חולים או לממונה על קבילות הציבור של קופת חולים. הגשת קבילה או תלונה אינה כרוכה בפיצוי כספי, אך במידה והיא תימצא מוצדקת, יכולים להינקט הליכים כנגד הרופא המטפל או המוסד הרפואי שהעניק את הטיפול הלקוי.

זכותכם לדרוש ולדעת יותר

רשלנות רפואית היא בראש ובראשונה פגיעה באמון שכולנו נותנים באנשי הטיפול השונים, רופאים, מנתחים וכל מי שעוסק במקצוע הרפואה. חשוב לדעת שרשלנות רפואית חלה על מגוון רחב של מקרים ולא רק על חוסר מקצועיות בסיסי הנדרש מכל אדם שבחר לעסוק ברפואה. במידה והרופא לא נתן לכם את כל המידע הדרוש אודות הפרוצדורה אותה אתם נדרשים לעבור, מידע שאם הייתם חשופים אליו אולי הייתם בוחרים בטיפול רפואי אחר או מתייעצים עם עוד מומחים, מדובר ברשלנות רפואית. במידה והרופא לא טרח לבדוק לעומק האם אתם מבינים על מה אתם חותמים במקרה של הסכמה מדעת לטיפול רפואי, גם כאן מדובר ברשלנות רפואית.

על הרופא המטפל או כל מי שעוסק במקצוע הרפואה לוודא באופן מוחלט שאתם מבינים ומסכימים לטיפול, אם יש מחסום שפה בין המטפל למטופל על הגוף האחראי לדאוג לכך שתקבלו את כל המידע בשפה שאתם מבינים לחלוטין.

רשלנות רפואית היא הזכות שלכם לדעת יותר, על העוסקים במקצועות הרפואה  לכבד זכות זאת במלואה.